יום ראשון, 3 בנובמבר 2013

אם היה לי זמן..... הייתי כותב פוסט כל יום!

חודש טוב לכל העוקבות והעוקבים, 

כמה פעמים במהלך החיים שלכם אמרתם" אם היה לי זמן, הייתי..."? במהלך החודש האחרון עלתה המחשבה הזו בראשי עשרות פעמים, בתחומים רבים. אולם, בתחום ההוראה, המחשבה עלתה בראשי לאחר כל שיעור (כמעט). הניסיון הזה השנה של לימוד במודל הכיתה ההפוכה... אם רק היתה לי עוד שעה אחת ביום... לצלם הרצאה של 20 דקות, לתעד 15 דקות, לחפש 20 דקות ולעדכן הכל 5 דקות...


ראשית חכמה - ביקורת. אני חייב להעלות על הכתב תובנה חשובה. מודל הכיתה ההפוכה עובד טוב יותר עם תלמידים שאני מלמד שנה שנייה. תלמידי כיתה י' המגיעים לתיכון לאחר שלוש שנות חטיבה צריכים לעבור תהליך התאמה לתיכון, הכולל: משמעת התנהגותית, לימודית ולקיחת אחריות. ועלינו המורים מוטלת העבודה ללמד אותם מיומנויות אלה. רוצה לומר, גם כמורה מקצועי אני מחנך, גם אם יש לי ציפיות עליי להנמיך אותן על מנת שלא יישארו יומרות. אבל בניגוד לתמונה, אני כן אמשיך להפוך!

עוד ביקורת, הייתי צריך להכין יותר הרצאות פרונטליות מוקלטות על מנת שלא לבזבז זמן יקר בכיתה. כך שלמעשה, עליי להפוך את ההרצאות הפרונטליות להרבה יותר הידודיות - אינטראקטיביות. 

עכשיו אפשר לתאר ולהשוויץ בתלמידים ובתלמידות שלי ובתהליך הלמידה שלהם. בחודש האחרון התלמידים הגישו עבודות וניגשו לבחינה ראשונה - על התוצאות של הבחינה אכתוב פוסט נפרד, מכיוון שטרם סיימתי לבדוק אותן - לגבי העבודות. תלמידי י"א כתבו עבודה על משטרים טוטליטריים - קישור לעבודה, קישור לתוצרים - ותלמידי כיתות י' כתבו עבודה על ההלניזם - קישור לעבודה, קישור לתוצרים.

בכיתה י' קשה יותר, אובייקטיבית.
כפי שכתבתי, התלמידים לומדים את הרגלי הלמידה של התיכון, לומדים להכיר את השיגעונות של כל מורה. בודקים עד כמה אפשר להרחיק לכת עם כל אחד מהמורים ועד כמה הגבולות נשמרים. מצד שני, הם לומדים להכיר גם את עצמם, עד כמה הם לוקחים אחריות על הלמידה שלהם, עד כמה הם יודעים ללמוד, עד כמה הם מוכנים להשקיע בהצלחה שלהם. כך שעוד לפני שבכלל מתחילים עם הלמידה, על כל האנשים בכיתה לעבור תהליך ארוך ומורכב בזמן קצר מאוד, דבר שיוצר בתחילה ובאופן טבעי תסכול, פחד, והתנגדויות. אבל אם מנתבים אותם נכון, זה יכול להפוך למסוגלות, בטחון וקבלה, ומכאן הדרך להצלחה פתוחה.

העבודה על ההלניזם גישרה בין התקופה הפרסית לתקופה הרומאית ונתנה לתלמידים מושג על התרבות ההלניסטית שתפסה מקום מרכזי ביהודה. ובשני הנושאים שלאחר מכן - הורדוס והנציבים הם קיבלו שתי משימות:
לנושא הורדוס הם צפו ב'סרטון על הורדוס' מתוך התכנית 'סיפור בדרך' עם שי אביבי ודגן בורמיל. הסרט ממחיש את פעולות הבנייה של הורדוס בארץ ישראל. הם קראו על מי היה הורדוס, כיצד ביסס את שלטונו ועל מפעלי הבנייה שלו. לאחר מכאן, בכיתה, ניהלנו דיון על הסיבות שהביאו אותו לבנות כל כך הרבה. לסיכום הנושא העלתי את השיר על הורדוס לקבוצה.

לאחר השיר הזה, העליתי שיר נוסף,שיר השנים, ודרך להתכונן למבחן. התגובות היו מגוונות בין לעג ועד פרגון. בעקבות התגובות החלטתי לגרום להם ליצור והכרזתי על תחרות יצירה דיגיטלית לחומרי היסטוריה. ועל התוצרים אדווח בעתיד.

לנושא הנציבים הם קיבלו משימת קריאה ותמצות על הנציבים ולאחריה ניהלנו דיון. בתחילתו היה בוחן בקיאות בעל פה על אירועי התקופה ולאחריו שאלתי את השאלה: "מדוע הנציבים העדיפו חיילים נכרים בצבאם?" יתכן שהתשובה היא טריביאלית. אולם, ההשערות שהעלו התלמידים היו מעניינות לא פחות. היה צורך לנתב אותם לחשיבה על מה מרכיב צבא ומה צרכי הצבא על מנת לקבל תשובות מנומקות היטב.

כיתה י"א, חגיגת יצירה!!

חומר הלימוד של שכבה זו קרוב יותר לתלמידים מבחינה כרונולוגית. כך יוצא שהנושאים קשורים יותר לחייהם והפכים למעניינים יותר. אני מלמד את נושא מלחמת העולם השנייה והשואה וכן את נושא ארץ ישראל בשנים אלה וקום המדינה.

התלמידים עבדו בקבוצות על עבודה בנושא משטרים טוטליטאריים, למרות שהנושא לא נכלל השנהו בתכנית הלימודים, הוא מהווה בסיס חשוב - לדעתי - ללימוד המשטר הנאצי. התוצרים היו מקסימים והמכתבים שהם כתבו זכו לצנזורה הראויה ולהערות לגבי המשך קיומו של הכותבים.

בנושא עליית המשטר הנאצי הם ראו את הסרט היטלר - עליית הרשע, קראו ותמצתו את הנושא מהספר ולאחר מכן דנו בעקרונות המרכיבים את האידיולוגיה הנאצית. על מנת להמחיש להם את היחס ליהודי גרמניה בשנים 1933-1939 הראתי להם את הסרט, 'ליל הבדולח'




התלמידים שאלו כיצד ניתן להשפיע על קבוצת אוכלוסיה כל כך גדולה לחשוב בצורה מסויימת? דבר שהוביל לדיון מרתק על אינדוקטרינציה. מהי, על מי משפיעה, מדוע ומתי משתמשים בה. בנוסף, על מנת להדגים להם את המדיניות והיחס של המשטר הנאצי כלפי יהודים, הראתי להם את הסרט 'היהודי הנצחי' למרות שהוא נעשה רק לאחר כיבוש פולין.



בנושא מדיניות התוקפנות מול מדיניות הפייסנות ושלחתי אותם הביתה עם שאלה למחשבה. מדוע בריטניה הכריזה מלחמה על גרמניה לאחר שפלשה לפולין ואילו על ברית המועצות לא? שאלה זו העלתי גם בקבוצת הדיון של המורים להיסטוריה בחטיבה העליונה. וההשערות השונות שעלו כאן וכאן הצביעו על יכולת ניתוח גבוהה. שאפו למורים ושאפו גדול יותר לתלמידים.


וכקינוח.... שתי תלמידות שלי החליטו להעלות את נקודות הציון של עליית המשטר הנאצי לשלטון בדרך מקורית.





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה