מכירים את השיר? אם לא אז בבקשה המילים של יונתן גפן, הלחן של מיקי גבריאלוב והביצוע של האגדי... אריק איינשטיין
ומה לכל זה ולשיעור היסטוריה? הרבה מאוד! ראשית כל, התלמידים צריכים להכיר את שלושת המעורבים: יונתן, מיקי ואריק. שנית הם צריכים להכיר יצירה עברית ישראלית מקורית. שלישית הם צריכים ללמוד עברית ולהבין כי ניתן לשחק איתה.
ורביעית, המצב בכיתה הוא, איך נאמר... לא תמיד גן של שושנים.
וזה התחיל כך, ביום שישי לימדתי את התלמידים על התנאים, על שינון ועל למידה בעל פה. היו כאלה שאפילו צעקו שזה בדיוק מה שאני לא עושה בכיתה שלהם. בסיום השיעור נתתי להם שיעורי בית. לתמצת מספר עמודים ולענות על מספר שאלות בנושא התקנות של חכמי יבנה כהכנה לשיעור הבא.
בשיעור הבא... חצי כיתה!!!! לא הכינו שיעורי בית. מכיוון שזו לא היתה הפעם הראשונה, שלחתי אותם לספריה להשלים את המטלה. לא ישלימו לא יכנסו לכיתה.
בכיתה נשארו רק אלה שכן הכינו ---- מעניין, כל מי שנשארו היו רוב הבנות ותלמיד אחד.
השיעור סבב סביב תקנות לזכר מקדש ותקנות לזכר חורבן. העליתי שאלה, מדוע רבן יוחנן בן זכאי תיקן תקנות לזכר מקדש ואילו רבן גמליאל תיקן תקנות לזכר חורבן? דיברנו על לוח השנה הלועזי-שמשי, על לוח השנה המוסלמי-ירחי ועל
לוח השנה העברי. דיברנו על עיבור השנה על השיטה.
"אבל כל ארבע שנים זו שנה מעוברת!!!" אומרת תלמידה. "חפשי בסמארטפון... כל כמה בעברי?" אני עונה לה בשאלה. אחרי דקה וחצי: "2 רגילות 1 מעוברת 2 רגילות 1 מעוברת 1 רגילה 1 מעוברת!" ושוב דיון על חשיבות הזמנים ללוח העברי עם רגליו החקלאיים, על הוספה של אדר א ולא אדר ב. ואחרי עשרים דקות של שיעור אומרת אחת התלמידות "גאון הריב"ז הזה! איך הצליח לחשב מאז מה יהיה היום!"
ולאחר מכן, מהם ארבעת המינים, למי הם מושווים? מהי ברכת המינים? וכיצד עושים אותה?
ולבסוף... היו צריכות לעבור עשר שנים כדי שהעם יבין, יעכל יפנים וישלים עם חורבן בית המקדש. עשר שנים של זכר למקדש, להיאחז במה שכבר איננו להיזכר במה שהיה. ורק לאחר עשר שנים ניתן היה, כנראה, להתמודד עם החורבן ולתקן תקנות לזכרו.
לא סתם חכמי יבנה, גאוני יבנה!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה